רואה איך הסדקים מתחילים

לקרוע פתחים בתוך

הבועה

בה אני צפה.

שוברים את הצבעים

שעל דפנותיה

לאלפי

שברירי גוונים

וצורות.

וכל גוון וצבע הוא יחיד

במינו

וכל גוון וצבע

הוא

חלק

מתוך "הכל".

והבועה מתפוגגת לה,

משירה עלי את

אלפי

צבעיה,

ללכת איתם בתוכי,

 עד לפעם

הבאה...