את המתח עד שהגיע הרופא החמוד של חב' הביטוח שאמור היה ללוות את ג. בחזרה לארץ (הוא בסדר גמור, טוב תודה, מחלים, נכנס לשיקום).

את הנסיון לסדר ולמצוא דרך להכניס את כל הדברים שקניתי (קצת קוסמטיקה, קצת נעליים, לא  כזה סיפור ) למזוודות וגם להצליח לסגור אותן לאחר ששוער המלון עזר לי ברב אדיבותו והטיפ שנתתי לו...(הייתי צריכה לפרק את כל קופסאות הקרמים , החדר נראה כלאחר פוגרום).

את השעות לבד בשדה התעופה של וורשה עד להמראה (שדה תעופה קטן, כמה חנויות דיוטי פרי, שום דבר לספר עליו הביתה).

את הטיסה עצמה, עם השרות המעולה של אל על (בדרך לוורשה נסעתי עם מטוסי הירוק צפרדע של אלאיטליה ותאמינו לי, יש להם עוד הרבה מה ללמוד מאל על), את המתח שעלה בי ככל שהתקרבנו לארץ כשידעתי שדברים שעד אז היו אולי קצת ערטילאיים הופכים יותר ויותר מוחשיים ומציאותיים ברגע שאגיע לארץ.

את ההמתנה לדרכונים, למזוודות, את סחיבת המזוודות (אלוהים אדירים, שאל אותי מישהו שעזר לי ברוב טובו, מה הכנסת לשם, ברזל? לא רק ארבע זוגות נעליים אם מתעקשים לדעת).

את הנסיעה באוטובוס המטולטל והעמוס לעייפה באנשים ועוד יותר במזוודות ושקיות של הדיוטי פרי, לחניון לטווח ארוך בו השאיר ג. את המכונית כי היה זול יותר מאשר לקחת מונית אל ומשדה התעופה (בכל פעם שעשינו זאת, נתקענו בחו"ל מה שהפך כמובן את העניין להרבה יותר יקר ממונית פשוטה).

את החיפוש בשעות הקטנות של הלילה את המכונית של ג. , כשבמקום לתת לי ציון מקום פשוט וברור, הוא מסבך אותי עם פניות ימינה ושמאלה.

ורק כשהמזוודה הגדולה , סירבה באופן נחרץ לעלות למכונית והתעקשה להשאר למטה, נשברתי והתחלתי לבכות.

בחושך.

לבד.

בחניון הענק.

רק אני והמכוניות.

ואז התעשתתי, והודעתי לה, שאם הדברים שעברתי עד עכשיו, ובמיוחד בשבועיים ובימים האחרונים לא שברו אותי, אז המזוודה המז... הזאת, לא תשבור אותי .

ונתתי עוד דחיפה.

וכמו לידה, הפעם זה הצליח...

אני שונאת את היום שלאחר חזרה מחו"ל.

העייפות הפנימית, מחוסר השינה ומדברים שעברתי, התחושה שהכל איטי כמו בסלאו מושן, הצורך לפרוק ולסדר את המזוודות , ההתארגנות מחדש.

החזרה לחיים.

לפעמים הדבר שאותו אנחנו הכי רוצים, קשה לנו ביותר...

אני נותנת לדברים לשקוע בתוכי.

יש לי הרבה על מה לחשוב, לכתוב.

המנגנון הפנימי שלי הוא כזה, שהוא מעבד ומעכל את הדברים רק מנקודה של מרחק בזמן.

וכך גם כאן.

ובינתיים אני נהנית מהעובדה שמזג האוויר שאיתו התחלנו את היום, לא ישתנה עד לסיומו...