אני רוצה לכתוב פוסט שמתרוצץ בראשי עוד מאתמול בערב.

אני צריכה להתקלח לאחר שיעור פילאטיס ולהכניס (סוף סוף לאחר דחייה של שבועות)  את הפנדה למוסך (משהו קטן שקשור לווינקרים והאורות שנכבים בכל פעם שאני מאותת ימינה או שמאלה) .

אני צריכה לעשות משימה מסויימת (מביכה בפשטותה) בסדנא שאני משתתפת בה.

אני צריכה לעשות דברים בבית שכבר 4 חודשים אני מבטיחה לעצמי להתלבש עליהם סוף סוף.

אני צריכה לחזור ולחפש עבודה במרץ.

אני צריכה להזיז את עצמי מכאן!!

אני כזאת דחיינית של דברים שפשוט בא לי לצרוח לפעמים.

ובכל פעם שאני מוצאת את עצמי עומדת שוב מול הדחיינות שלי, הכעס והמועקה שצומחים בי מתוכה ומחוסר האונים שלי לקום לעשות מעשה מתערבלים בתוכי עד כדי מחנק.

וכדי לנסות ולטפל בבעיה קניתי (לפני שבועות רבים)  ספר שאמור להסביר את הסיבות לדחיינות ומבטיח להראות את הדרך להתמודד ולצאת ממנה(כך כתוב על הכריכה).

אבל את קריאתו דחיתי לעת עתה...

(וזאת היתה חשיפה של חלק אפל נוסף בפמה...)