חוזרת מחדר כושר, עוברת במסלול דרך הפארק שליד הבית.

מוצאת עצמי נוגעת מלמעלה בצמחים שממלאים אותו.

ברכות של צמחי המים שליד המפל.

בהיביסקוס.

בלָנטָנָה.

ובשאר הצמחים שאין לי מושג מהו שמם הבוטאני והנפוץ.

נוגעת בהם,

חשה את

המרקם

המחוספס לעיתים,

המלטף לפעמים.

את קצות העלים דוקרים את

כף ידי

שכאילו מלטפת מלמעלה,

כמו מחפשת

להחזיר לעצמי לעיתים

תחושה של

מציאות.

ארבעה שבועות בדיוק אחרי...