כתבה לי מרגי אתמול בתגובות...

נכון.

אני מרגישה בתקופה האחרונה כל כך חיה , כל כך מלאת כוחות ומרץ כמו שלא היו בי בחודשים האחרונים...

ואני יודעת שהרגשת החיות הזאת כוללת בתוכה גם תחושה של עצבות...

הבוקר פתחתי מייל שקיבלתי לפני כחודש ממישהי שאני מעריכה ומתייעצת איתה מעת לעת.

אז העלאתי משהו שהכאיב לי והיא ענתה לי.

קראתי אותה אז, בריפרוף כשאני אומרת לעצמי שאמצא את הזמן ואקרא אותה לעומק. אבל אז הכרתי אותו והדברים סחפו אותי למקומות אחרים לגמרי וכל העניין השתכח מראשי...

השבוע קרו פתאום דברים.

וכל הזמן, עמוק בתוך תודעתי , ידעתי שאני צריכה לקרוא את המכתב שלה, ולדבר איתה.

היום בבוקר פתחתי אותו.

התחלתי לקרוא.

וקיבלתי אגרוף בבטן...

לא שהדברים היו חדשים לי. אלו דברים שכבר דיברנו עליהם, שאני חשבתי וחושבת עליהם מעת לעת וגם דברים שמאז שנכתבו, לפני כחודש, השתנו אצלי בגלל הנסיון האחרון שחוויתי...

למרות זאת, המכתב והדברים שכתובים שם עלי, על מה שמניע אותי, על הדרך שאני מסתכלת עלי ועל חיי, טלטל אותי כל כך  והתחלתי לבכות, בכי חזק, מתוך מקום עמוק מאוד...

וירדה עלי עצבות...

כזאת שעוטפת אותך כמו שמיכת פלנאל שמצד אחד היא מלטפת ומחבקת אבל מצד שני, יכולה גם לחנוק מרוב רכות וחום...

עצבות שלא באה בגלל גורם חיצוני שעשה או לא עשה דברים מסויימים...

אלא עצבות שבאה מתוכי...

למדתי כבר שאין מה לפחד ממנה ואין טעם להלחם בתחושה הזאת...יש להכיל אותה, לתת לה להיות בתוכי כי היא שם מסיבה מסויימת...

לנסות ולבדוק מה היה שם שכל כך זעזע וטלטל אותי...

והעצבות תעבור...

היום אני יודעת שלחיות פרושו לחוות את התחושה העצומה הזאת של האנרגיות הטובות שזורמות בתוכך ואת העצבות שבאה מדברים שמוטמעים עמוק בתוכנו ולעיתים עולים וצפים למעלה כדי להזכיר לי את קיומם , להזכיר לי שעדיין הדרך שלי ארוכה ורבה...

**************

היתה שיחה על מה שכל כך טלטל אותי במכתב ההוא...הבנתי יותר...אבל לא יכולה לכתוב על זה עכשיו...רוצה וצריכה לעכל את זה בתוכי, ואז זה יצא גם כפוסט, אני הרי יודעת...

כאילו משהו אצלי לא סגור...

**********************

הופעה של משינה היום בערב, הולכים בהרכב מלא, כל המשפחה, מזמן לא עשינו את ה ומנצלים כל אפשרות לפני הגיוס של ג. הבכור...

שמעתי  שהיא מוצלחת ומלאת אנרגיות...נראה לי שארקוד כל הערב...

ומחר , טיול קצר לצפון...

חג שמח וסוף שבוע מהנה חברים יקרים...