"אמא , בואי ניסע מחר עם האוטו.

כדאי לך, תרווחי ארוחה וגם סרט משפחתי.

תעשי ביטוח צעיר".

לא.

ימות המשיח לא הגיעו וקול הנעירה שאתם שומעים אינו של החמור הלבן (אלא אולי של בן זוגכם, הנוחר, שיחיה).

ג. הבכור עבר היום טסט .

(בפעם השניה. לא הצליח לשבור את השיא בן 5 הפעמים של אמא שלו ).

וחוץ מזה

המרפסת שלי מלאה במגוון צבעי הקשת של פרחי העונה וריחות שיחי יסמין (וגם באדמה ושאריות צמחים מתים שהגנן החביב עלי השאיר לי לנקות...).

שיעור האנגלית הראשון הסתיים בציון ממוצע של כמעט 9 (איזה מבטא מדהים יש לי! רק חבל שלא ברור מאיזו תפוצה אנגלוסקסית הוא מגיע...).

והיה לי ראיון עבודה חמוד להפליא במקום מקסים עם אנשים חביבים מאוד, שעוד לפני שהתקבלתי לשם, לא נעים לי לדעת שאני אעזוב אותם בלי סנטימטים אם אתקבל לקורס הכה נחשק שאני מחכה לו...

(אוף, אני רכת לבב ברמות שלא יאמנו...)

שבוע חדש החל חברים יקרים, האם ייתכן שלאחר תקופת עצירה והמתנה התחלתי לנוע מחדש...?