"אם הייתי גרגר תבואה בוודאי הייתי בוחרת להיות במקום כמו הסילו הישן במושבה הוותיקה ועטורת הירק, הנשקף אל העמק הירוק שעתה טובל בזהב שיבולי החיטה..."
אמרה מקוקו כשהיא מנסחת פתיחה אופיינית לי לפוסט (טראומה ) שיספר על הפגישה הספונטנית שאירגנו לנו בבית קפה מקסים, חמים ומחבק אל תוכו במושבה יוקנעם.
כן, אפשר בהחלט לומר שהיא ירדה עלי...
מצד שני, אני יכולה רק להוסיף שאני לא היחידה אותה היא "כתבה" או במילים אחרות, חיקתה...
ומכאן שפתי חתומות...
ובסופו של היום הזה גיליתי ש
פינות חמד חבויות במקומות נידחים לעיתים בארץ.
שעם המוסיקה והשירים הנכונים אני מגיעה למהירות 140 קמ"ש בכביש שש, בלי לשים לב אפילו.
ושכנראה ימי הבטלה והספונטניות הכמעט מוחלטת שלי, הסתיימו...