היית צריכה לדעת...

כשאת מחליטה להכניס ולשתף אנשים בחיים שלך, בסיפור החיים האלה שלך, את צריכה לדעת שמתוך ההקשבה שלהם, מתוך ההבנה, הפרגון והאהבה יכול לבוא גם זעזוע גדול...

את לא יודעת מה יכול לעלות ולצוף אצל המאזין, המשתתף החדש במשחק הזה...

את לא יודעת מה הוא מעדיף, העדיף להחזיק, להחביא, עמוק בפנים במשך שנים כה רבות , כי לא יכול היה לראות את הדברים  ולהתמודד איתם...

את לא מודעת לכך שכשנחשפים לסיפור שלך, לתהליך, להתלבטויות, להחלטות , לאמת הפנימית, זה יכול לזעזע בלי שתרצי בכך, בלי שהמאזין ירצה ואפילו ירגיש בזה מיד...

רק לאחר זמן, לאחר שהדברים מתבשלים אצלו, פתאום הם מתחילים לצוף למעלה, לבקוע מתוך השכבות שבכל השנים הקודמות דאג לשמור שיהיו חזקות וחסינות סדקים...

ואז יכול להתפרץ הר געש שהוחזק עצור במשך שנים, זעזוע שמרעיד את האדמה שהוא דורך עליה, ולבה רותחת של רגשות ותחושות יכולה לשטוף ולכסות אותו או לבלוע אותו ואת חייו הנוכחיים לתוכה ולשנות אותם לבלי שוב...

כשאת מספרת את סיפור חייך את צריכה לדעת שהצד השני אינו רק שומע פאסיבי אלא יכול פתאום להיות שחקן בדרמה של החיים שלו ממש, והוא בכלל לא התכוון לכך...

כשאת מספרת את סיפור חייך, את צריכה להיות מודעת לזה...את צריכה להיות אחראית...

****************************************

שוב חזר וצץ האיש מהארץ הרחוקה, ביקש להביא אותי למקומות שבתחילה לא רציתי ללכת איתו לשם, ואחר כך החלטתי, מתוך הבנה שאולי לעיתים אני משחקת משחקי כוח ללא תכלית, כן להשתתף, במין תחושה מעורבת של נעימות וגם קצת חמלה עליו, על בדידותו...

רק שאני לא בטוחה שאלו הרגשות שאמורים להיות  בקשר בין גבר ואישה...

לוקחת אחריות על הרגשות שלי, לא משליכה עליו שום דבר, לא מצפה ממנו לשום דבר, ונותנת לו את המקום הנכון  והראוי לו בחיי, בשלב זה...

ואתמול בלילה, או ליתר דיוק, היום לפנות בוקר, נוכחתי שוב, עד כמה הדבר שהכי מעניין אותי, מרתק אותי, מושך אותי , מגרה אותי הוא שיחה עמוקה, טובה ומאתגרת עם האדם שמולי...

ומשם, הכל כבר יכול להיות הרבה יותר פשוט...וטוב...

סוף שבוע שבו הבוסים , שניהם באופן נדיר , לא היו בארץ והיה שקט , רגוע וכיף במשרד, ולקראת השבוע הבא שבו ג. נוסע לחו"ל...

יהיה דיסקו...

סוף שבוע טוב לכולם חברים יקרים...עם כל מה ומי שאוהבים...