טון סור טון הלכתי היום לעבודה.

צבע אחד צבעתי את כל כולי

ולא רק זאת, אלא

בשחור.

תמיד היה לי יחס מרוחק כלפי שני הצבעים המנוגדים כל כך,

שחור

ולבן.

שחור טוב לכל דבר,

לימדה אותי אמא שלי , שהיתה חדורת אמונה אופנתית שצריך לשמור על קו צבע אחיד לאורך כל הגוף , מכף רגל ועד ראש.

שנים לקח לי לצאת מתוך האקסיומה האופנתית הזאת ולהעז ללבוש שילובי צבעים שגורמים לה , סביר להניח, להתהפך בקברה: ירוק וכחול, כתום וורוד ועוד כהנה וכהנה.

השחור טוב למכנסיים , נעליים , תיקים.

הלבן.

לא בשבילי.

יוני לימד אותי להכיר ולאהוב את הלבן ולהכניס אותו למלתחה שלי.

ומתוך הניגוד העזתי , בפעם הראשונה, לקנות חולצה שחורה שנלבשה לעיתים רחוקות מאוד , ותמיד עם צבע אחר, שנתן לשחור מין רכות ניגודית.

והיום בבוקר החלטתי ללכת על השחור.

כל כולי.

עם נגיעות דרמטיות משהו של לבן בנעליים ובצמיד.

טון סור טון (גוון אחיד) העזתי ללכת היום ברחוב

ואהבתי את הדמות שניבטה ממני בחלונות הראווה...