צימר בשיפוצים.

ערכת פינוק וטיפוח ומברשת שיניים חדשה.

חמש לבבות שוקולד אדומי עטיפה מבריקה ומרשרשת מונחים על הכרית והמזרון.

שני פעוטות  צוהלים שמתנפלים עליהם בזעקות שמחה , תוך שהם מראים לי שוב ושוב את פיהם המלא בשקולד שהיה בעצם מיועד

לי.

נסיעה ארוכה לשמורה עם ביקורים וטרמפיסטים בלתי מתוכננים וספונטניים לא פחות ממני.

ערב של שיחות, צחוק וגם ירידה מסויימת מהפסים עם חברים ותיקים וחדשים, קרובים ורחוקים.

שקט של לילה בטבע.

רעש צרצרים שחודר מבעד לקירות הממ"ד העבים במיוחד, וכמו מלווה בנגינה מונוטונית את השקיעה לתוך שנת לילה עמוקה לאחר יום מלא , גדוש ומעייף.

בכי תינוקות בדמי הלילה מעלה זיכרון מימים שנראים רחוקים מאוד , עם תחושת ההקלה שאמא שהם קוראים לה איננה אני.

התעוררות של בוקר מלא המולת ילדים בשלבים שונים של עירות ומצב רוח זה או אחר.

שוקו קר לילדה בירוק.

גופיפים חלקים ומתוקים.

ריח מתוק של פעוטות, נשיקות וחיבוקים.

גופיה בלבן וחולצה בכחול טורקיז שהוחרמה כדי שחס וחלילה לא אלך לעבודה עם הבגדים שהייתי ביום הקודם (ושתגיד תודה שלא חפרתי במגירת התחתונים שלה...).

נסיעה מקפיאת גוף ברכבת מבנימינה לתל אביב.

ביקור במשרד.

חיבוקים.

נשיקות.

ואישה אחת גדולה עם לב ענק.

צלילה לעבודה.

סיפורו של יום שהחל במשפט מקרי ולא מתוכנן...