להט מד החום שבמכונית , כשעליתי ונכנסתי אליה מתוך אותו מקום שנמצא מתחת לפני האדמה ומואר תמיד באור ניאון המשרה קרירות מסויימת אפילו אם בחוץ האספלט מבעבע.

40 מעלות בשמש בוהקת של אחר צהרי יום שישי של סוף יולי ודממה אופפת את הרחובות בשעות הללו שלפני השבת, מופרת רק על ידי אוטובוסים אחרונים שעדיין שועטים בכבישים ההולכים ומתרוקנים.

שעה לא רגילה עבורי להיות מחוץ לבית, מחוץ למיטה שלחישת המזגן החרישית מקררת את סדיניה ומאפשרת לי להרדם לנים לא נים עמוק של לפני שבת.

ובכל פעם שמזדמנת לי האפשרות הזאת , לשבור את שגרת מראה העיר והשכונה בשעות המוכרות לי מאז ומתמיד, אני כאילו עושה הכירות מחודשת עם המקום שאני חיה בו כבר כמעט עשרים שנה...

יום שישי רגיל של אמצע הקיץ.

זמן ללכת לישון...

שבת שלום חברים יקרים, שבת של התנהלות איטית ועצלות מתוקה בתוך השרב הגדול...