הרי אילת בולעים  את השמש לתוכם עוד כשבמקומות אחרים, היא נמצאת בשיאה...

גם מזג האוויר כאן, מתעתע...

פירחי הוויניקה , שאצלי בבית כבר כמשו ומתו לקראת החורף המתקרב, עדיין פורחים כאן בשיפעת צבעי אדום, לבן וורוד וסגול עזים...

כל זה, והריחוק הפיזי ממרכז הארץ, ההרים הסוגרים על המקום משני צדדיו ופס הים הכחול שבאמצע , נותנים תחושה של חיים בבועה שמנותקת מכל דבר אחר שקיים בעולם...לפחות כרגע...

זאת החופשה הטובה ביותר שהיתה לי זה שנים, ולא בגלל המקום עצמו, המלון, שהוא מצויין ובדיוק איך שרציתי ותארתי לעצמי שיהיה, ולא רק בגלל הכיף שעם המשפחה והבנים אלא בגללי...

כי לראשונה זה שנים, אני לא עצובה, לא כואבת ולא חצויה מכדי להינות ממה שכאן ועכשיו...ממה שיש לי...

לראשונה זה שנים, משהו בי, מתחיל להיות שלם...

************************************

יום ארוך מחכה לי מחר, חציית הארץ מהדרום העמוק להכי צפון שיש, סיום אחר ושונה לחופשה מהנה במיוחד...

והסיפורים בוא יבואו...