|
כזאת אנוכי: שקטה
כמימי אגם
אוהבת שלוות חולין, עיני תינוקות
ושיריו של פרנסיס ז'ם...(רחל) |
| 8/2005
אנרגיות של חיוּת
איך אפשר להרגיע את דפיקות הלב ואת האנרגיות הזורמות בקצף שוצף בתוכי כדי להתכנס לתוך שלוות אחר צהריי יום שישי, לשקוע לתוך השינה העמוקה שמתחילה בנים לא נים ואחר כך צוללת לזמן קצר למעמקים?
מרגישה חיה וזורמת כמו אחרי שעור כושר אינטנסיבי ובעצם התחושה היא לאחר שיחה ארוכה ומענגת כולל הבהרת נקודות בלתי פתורות, ארוחת בוקר בשעת צהריים והליכה איטית בשדרות רוטשילד, מקום בו, בכל פעם מחדש, אני מבטיחה לעצמי מתוך ידיעה שאקיים, שיבוא יום, ולא רחוק הוא ואני אגור שם. במקום בו לבתים יש משהו מארצות רחוקות עם הקירות הלבנים שלהם, הקווים הברורים והנקיים , תקרות החדרים הגבוהות והרצפות המצויירות.
זה לא מקום של געגוע , של עבר. זה מקום של עתיד.
שבת שלום חברים יקרים, שבת של אנרגיות זורמות ומבט בוטח לעתיד...
| |
| כינוי:
בת: 64
|