אמרתי וירדתי לקונדיטוריה הצרפתית האלוהית שמתחת למשרד לקנות קצת מאפים איכותיים יותר מה"בַפלוֹת" של עלית שאותן אנחנו מכרסמות (כזית! רק כזית!) לאורך כל היום.

זה בשביל הפרופסור , הסברתי למול מקל הפרמז'ן השחום הראשון (מיני רבים שבאו אחריו ) בא אל פי ולא נודע כי בא אל קירבי.

זה בשביל הפרופסור, תרצנו למול העוגיות הפריכות והנימוחות שדגמנו כדי לוודא שלפרופסור יהיה טעים הביקור במשרדנו.

הפרופסור לא יאכל את זה, אמר הדוקטור.

אבל הוא אכל.

הוא רק ביקש שלא נקרא לו "פרופסור". אלי, יספיק לו בהחלט.

ואנחנו, שנשארנו לאחר שעות העבודה המקובלות דאגנו שלא יתבזבז חלילה אף פירור...

(האמת שהצלחתי להציל כמה מקלות פרמז'ן מלוחים  וכמה עוגיות פריכות ונימוחות. כל הקודם, זוכה!

אמרתי כל הקודם.

הופ.

היו , ואינם עוד... )

מחר בצהרים  הסימולציות שנידחו מהפעם הקודמת בגלל מיעוט משתתפים, ובסופם אדע סוף סוף , לכאן או לכאן.

נכון שכיף לפנטז על חלום אבל לפעמים גם רוצים לדעת היכן נמצאים כשמתעוררים ממנו.

נא הכינו את אצבעותיכם.

בתודה מראש,

פמה שנשארה בעבודה עד עכשיו  כדי לכפר על יסורי המצפון בגלל היציאה בצהרי היום מחר.