האנדורפינים מתחילים לשקוט להם בתוכי

עדיין שומרים על תחושת היי מסויימת , לאחר שעתיים של עבודה בחדר כושר,

הליכון ושיעור עיצוב.

יום שהתהפך לו לגמרי, שכל תוכניותיו המוקפדות (טיפול שנתי לאדומה במוסך) לא יצאו לפועל,

רצון לרצוח את זאת שחזרה ואמרה לי (בעליצות מרובה!)  לבוא היום למרות ששאלתי וחזרתי ושאלתי (המוסך היה סגור ),

ונסיון להוציא מהיום הזה משהו שלא ארגיש בו חסרת מעשה לגמרי...

עדיין עומדת נפעמת מול היכולת שלי היום,

לשאת שינויים מוחלטים כל כך בתוך סדר יום שהוא מוקפד מתוך רצון להביא אותי לשנת צהריים

ביום שישי,

מתוך צורך לאחר שבוע של שעות שינה מעטות ועשיה אינטנסיבית ומלאה.

עדיין עומדת שמחה מול היכולת שלי להסתגל בקלות לשינויים

בכלל.

משהו שהיה רחוק ממני כל כך בעבר והיה מטלטל אותי בעוצמה חזקה כל כך

כאילו עולמי היה חרב

עלי.

שבת שלום חברים יקרים, שינה של אחר צהריי שישי לא תהייה כנראה היום, אבל התרוממות הרוח של האנדורפינים ("היי" חוקי לחלוטין ) תישא אותי בקלילות לתווך אוירת השבת של אמצע תקופת החגים

***************************

עדכון 19.20

היתה שינה, חבל על הזמן.

כמעט שעתיים.

בריאות!