בעבר ,

היה לדברים שעוברים בחיי פוטנציאל גדול

להכאיב לי.

והיום,

כשאני נותנת לעצמי להיות בהם

בכל כולי,

להשאב לתוכם,

לחוות אותם במלואם,

אני מרגישה ,

אפילו שהיו זמנים של כאב שחפר בי,

כאילו אין באמת דבר שיכול

לגעת בי,

לפגוע...

ואני תוהה,

האם איבדתי משהו  או

הרווחתי...

מחשבות של סוף חודש אוקטובר.

במעבר הסופי שבין סוף הקיץ והסתיו לתוך החורף.

ושוב, יש עבורי, בימים הללו הבטחה שנישאת

באוויר...

לחורף קל יותר אולי...?