לכבוד שעבדתי יפה בימים האחרונים, ושהצלחתי להתאפק מס' ימים ולא להכנס על הבוקר לישרא, החלטתי לצ'פר את עצמי והיום להתחיל את היום עם מה שאני אוהבת: שיטוט בבלוגים , תגובות, הבלוג שלי(כן, וגם הייתי צריכה גם קצת עידוד והסחת דעת משפיפות קטנטנה...).

נסעתי אתמול ללימודים. הדרך לשם היתה די פנויה. מהכיוון השני, צפוף , פקוק, לא מסתכלת לכיוון, אולי ד. נוסע הביתה (נו באמת, ואת יכולה לראות את המכונית שלו בתוך מאות המכוניות שעומדות שם...), כך עד שעברת את מחלף אלוף שדה, זהו, אפשר להסתכל לכיוון השני, את כל כך ילדותית את יודעת...

שומעת מוסיקה, שירים עבריים בגל"צ, ברשת ג', שרים שונים בגלגל"צ, שרה בקולי קולות. מה זה אומר? שיש לך מצב רוח טוב? כן, לאותו רגע, לאותם הרגעים, היה לי באמת מצב רוח טוב.

בדרך עוברת ליד המשרדים של גד זאבי, נזכרת במאמר שקראתי בבוקר בעיתון על כונס הנכסים שמונה לו.

נזכרת במסלול הייסורים שעברתי בנסיון להתקבל לעבודה אצלו...4 ראיונות, לא פחות , 2 עם הבוס המיועד, אחד עם הבן שלו (!) והאחרון המזכירה האישית של מנהל עסקיו...כאילו דה? ובסוף , אמרו לי שהחליטו לא לאייש את המשרה...חה! (שלא היתה משהו מיוחד דרך אגב...)  כנראה אותו מישהו ששומר עלי ידע שלא כדאי לי לעבוד שם... מצד שני, לאחר חודש התקבלתי לעבוד במשרדו של הגמד המתעלל הסדרתי , אז יכול להיות שבדיוק אז אותו שומר הסתכל לכיוון השני...?

מגיעה לשיעור. מוצאת חניה ממש בכניסה. יש, שיחקתי אותה. אחרת צריכה לנסוע בתוך דרכי עפר (שלאחר הגשם הפכו לדרכי בוץ).

במשך השיעור חושבת על ד. כל הזמן. ממש מרגישה אותו באופן מוחשי... מחבקת את עצמי בשתי ידיים, לא כל כך מבינה את זה, כל הזמן מחבקת את עצמי...לא עצובה, רק חושבת עליו, מרגישה אותו בתוך דמי, בתוך נשמתי...

השיעור עובר במהרה, הרבה עבודה עצמית. לומדים על מאגרי מידע בעברית. לא היה משהו שלא ידעתי. מסיימת את המטלות מהר, חוזרת לדוא"ל שלי, מציצה  בבלוגים...בהפסקה מפטפטת עם כמה בנות שהתחברנו...נחמדות.

נוסעת הביתה בחושך, הכביש חופשי, עוד מעט אנשים יוצאים לבלות.

הגעתי הביתה. אין אף אחד.

א. הבן הצעיר יצא לקולנוע להצגה שניה, ג. בעלי נשאר במשרד עד שיחזיר אותו הביתה, ג. הבן הבכור עוד מעט מגיע.

מתקלחת, מים חמים, רותחים, עד שאני מאדימה ומעקצצת בכל הגוף, פיג'מה, יורדת למטה...להכנס למחשב? לקרוא קצת בלוגים? לא, די, קצת מנוחה.

רואה את תחילת החדשות, מעבירה למוסיקה שקטה, לוקחת את הספר ושוקעת לתוכו...

מדברת עם ג. בטלפון, כשתגיע תן לי נשיקה אפילו אם אישן...

התעוררתי ב 4.30 בבוקר, הוא לידי...נתן נשיקה?

היה בוקר טובבבבבבבבבבב...

שנה חדשה , שנה טובה.

*********************************************************

ובבוקר סיפר לי ד. שהקדימו לו את התור ל MRI לאתמול בערב...

אולי בגלל זה כל כך הרגשתי אותו?