דברי עכשיו ילדה אני שומעת,
כל העולם מקשיב למלמולך.
דברי, מלאך שלי, אני יודעת
שלא תמיד יקשיבו לקולך.

לפעמים אני נתקעת בשיר מסויים ושומעת אותו שוב ושוב עד אין קץ או עד שאני כבר כל כך עייפה והולכת לישון.

בתחילה שומעת את השיר המסויים סתם כך, בלי סיבה מסויימת, לרוב כי זה שיר שמצאתי אותו ברשימת ההורדות שלי (פויה, פמה!! ) או כי פשוט האצבע שלי נחתה עליו והקליקה.

ותמיד, תמיד אני פתאום מגלה שהוא מתאים לחלוטין למצב הרוח שנוחת עלי באותו הזמן, באותו היום.

עכשיו, בלילה זה ה"שיר לשירה" דווקא בביצוע של מירי מסיקה.

דברו שפתיים יחפות, דברו עיניים,
כל עוד חלב נוטף מחיוכך.
חבקי את כל פחדי בשתי ידייך,
חבקי דובים גדולים מתוך שנתך.

לא הכרתי את השיר קודם.

כששמעתי אותו בפעם הראשונה בגלגל"צ , בנסיעה הארוכה של ערב ראש השנה, הרגשתי איך המילים שנצעקות על ידי מירי מסיקה נכתבות ישירות בליבי.

רק לאחר זמן מה שמעתי שבעצם המילים נכתבו על ידי אבא (יהונתן גפן), לביתו (שירה).

עולם חדש וטוב אני אתן לך.
כבר במבט כחול את מגלה,
כמה חשוב לראות פתאום חצי ירח
קורץ צהוב צהוב מתוך האפילה.

אבל אני, אני כל הזמן הרגשתי שאלו המילים שאני הגדולה אומרת לאני הקטנה...

תהיי קטנה הלילה לא יגע בך.
סיכת פרפר קשורה בשערך.
תהיי קטנה מאומה לא יברח לך.
אני אהיה גדולה גם בשבילך.

ובסופו של יום, בסופו של שבוע  סוער ומלא מחשבות אני מוצאת את עצמי מתכרבלת בתוך המילים , מתערסלת בהן,

ובוכה...

(*"שיר לשירה" מילים: יהונתן גפן )