הכל נרגע לאיטו...

לא מיד.

הייתי צריכה לעמוד מול המראה בחדר הכושר ולדבר עם ואל עצמי , למצוא את המילים שנוגעות במקום הנכון לי לאותו הרגע,

ומצליחות לרסק את גוש האבן הגדול שהשתכן לו בחזי זה כמה וכמה ימים.

וכמו שרביט במגע קסם.

כך מילות הקסם.

בלי לדעת כלל שהן אלו הנכונות להפעם, לחשתי אותן בתוכי, ובבת אחת יכולתי ממש לראות את שביבי האבק ופיסות האבן הקטנטנות שרחפו באוויר לאחר שהתרסקה והתפוגגה מתוך תוכי והשאירה אותי בתחושה קלילה כל כך ונדהמת...

שבת שלום חברים יקרים , שלחתי את מחשבותי למקומות אחרים  והחלטתי

פשוט

להיות...