אמרתי ללב (LEV) "ידי זהב" החופף והפניסט לפני הפגישה החודשית עם יוסי "ידי זהב" משל עצמו.

רגע אחד מאוחר מדי כשהקיפוד שעל ראשי כופף את קוציו וכשכבר לא יכולתי להסתכל על עצמי במראה קבעתי תור להיום , בלי לדעת  שבמידה מסויימת היום יהיה קשה יותר מאתמול, ובמידה אחרת קל להפליא.

כי אם יש משהו שלמדתי היום על עצמי הוא היכולת לכאוב על משהו בלי לפול לתהומות תחתיות ולדשדש  בדכדוך על גחוני.

וגם,

למדתי , שוב, את השיעור הכל כך נכון שאם אומרים  את הדברים, את התחושות , באופן הברור והישיר ביותר ובכך נותנים מקום לעצמנו בתוך הסיטואציה , הדברים הופכים לפשוטים וברורים כל כך.

אין זה מחוייב המציאות שהדברים יסתדרו כרצוננו, אבל מעצם האמירה שלהם והעמידה על הצרכים והרגשות שלנו, של מתן כבוד לעצמנו, באה הקלה גדולה.

ולפעמים זה כל מה שנדרש כדי לראות אחרת את הדברים.

אז לב עשה לי מסאג' ראש אלוהי מכל הלב, ויוסי הפליא בצבעיו ובמספריו ,ולפמה יש שוב ברווז/קיפוד עומד מדוגם  על הראש.

היא שוב בלונדה.

ולכן היא גם נהנית יותר...