לאחר מקלחת רותחת כמעט, גרביים מחממות על רגלי וכוס תה חם, סוף סוף הצלחתי להפשיר מהקור החודר שהיתי שרויה בו מהצהריים...

היה מעונן...

היה קר...

היתה רוח עזה כמעט כל הזמן...

היה נוף מדברי מדכדך...

היה טקס מרגש...

והיו עיניים צוחקות שהצלחתי לראות אותן , בתוך המוני החיילים בטכס ההשבעה, ממרומי הטריבונה באצטדיון העירוני של ערד...

וזה, והעובדה שבדרך חזרה הן ישנו עמוקות במכונית מאחורה, הצדיקו לחלוטין, עבורי, את היום הארוך, הקר והדי מתיש הזה...

פירוט יגיע מחר...