הדרכון שלי בן 10 שנים.

תשאירי לי אותו בבקשה, ביקשתי מהפקידה במשרד הפנים החדש והנעים שבעיר מגורי (פחות מחצי שעה והייתי בחוץ לאחר טיפול בשני דרכונים וחידוש תעודת הזהות שלי), יש לי ממנו הרבה זכרונות...

הטיול הראשון שלי לפני 9 שנים , ללונדון...פעם ראשונה שאחריה באו רבות...אהבה...

כרתים באביב, טיול משפחות עם הילדים...הם לא הפסיקו לריב ואני, אני נשבעתי שיותר אני לא נוסעת איתם לחו"ל, יותר זול לריב בבית...שמות שונים שמגלגלים בפה: הרקליון, איוס ניקולאוס, עמק לסיטי, קניון סאמריה, הפריחה הצהובה של צמחי החמציץ (חמצוצים) בכל מקום, עצי הזית, הנסיעה באוטוסטרדה (?!), ובדרכי ההרים העקלקלות, כפרים קטנים ומפרצי מים כחולים/טורקיזיים...

ירדן, חצי שנה לאחר פרוץ השלום...טיול מיוחד של התחלה, עם קבוצה מיוחדת...חותמת בגשר אלנבי, כניסה מגשר אדם, יציאה בערבה, את כל מעברי הגבול עברנו...ובין לבין, שלושה ימים של נסיעה מהצפון, עם הצצה בנסיך עבדאללה ונסיכתו , שאף אחד אז לא העלה על דעתו שיום אחד הוא יהיה המלך, דרך עמאן וים המלח בצד השני , לדרום, פטרה על יופיה האדמדם,  והנסיון הפתטי שלי לרכב על סוסים, למשך 15 דקות שהשאירו אותי מתנדנדת עם רגלים פתוחות למשך יום שלם...והבדיחות, הצחוקים, החוויה...

אמסטרדם, בחורף, ימים של כריסמס...דיל משגע שכלל טיסה במח' עסקים (חבל על הזמן...) אבל רק לאחר שהגענו לעיר בשעת בוקר מוקדמת, כשהכל עוד חשוך ולפני 12 אף אחד מההולנדים הפרוטסטנטים לא הוציא את אפו לקור המקפיא שבחוץ, הבנו מדוע הדיל הזה היה כל כך חלומי... ימים של שיטוט ברחובות בגשם שוטף, שלושה ימים ארוחת ערב באותה מסעדת  פנקייק ליד המלון, רוב החנויות והמוזאונים סגורים, בית אנה פרנק,  נסיעה לכפר דייגים הכי תיירותי שיכול להיות, והרגשה של טעימה קטנטנה שחייבת להביא בעקבותיה טעימה הרבה יותר גדולה...

קפיצה ללילה אחד לקפריסין, במטוס פרטי (כן, כן!!) חוויה של יום הולדת עגול לחבר קרוב, עם הקסם של המטוס הקטן מעל הים הכחול, לקבל הסברים  מהטיס (וחתן יום ההולדת גם זה להטיס קצת את המטוס), לשמוע באוזניות את מגדלי הפיקוח עם המילים הלא מובנות והקסומות שלהם, שמפניה במרומים, יום של אביב שמשי, נסיונות הרפתקנות שלי, וחזרה הביתה בתחושה של אנשי חוג הסילון...

פאריז...וההשוואה הבלתי נמנעת...את מי את אוהבת יותר? את מי?

מצטערת...פאריז יפה, מקסימה, מיוחדת...אבל לונדון...לונדון זאת אהבה...ועם אהבה לא מתווכחים, לא משווים ולא מנסים אפילו להסביר...

ללכת ברחובות, הבתים, האוכל, המטרו...עוד נחזור...בהזדמנות...

ז'נבה קפיצה ליום אחד, ברכבת המהירה במיוחד TGV, לא מופיעה מעצם היותה של ארופה יבשת של גבולות פתוחים...אבל לא נקפח ונזכור את המלון המדכדך, את האגם והמזרקה במרכזו, את ערוגות פרחי האביב שהחלו לפרוח, ואת הרחובות עם חנויות השעונים, התכשיטים...העושר מנצנץ והפורץ מכל עבר...

והפונדו הלוהט במסעדה מקומית, לא תיירותית , בלילה קר וגשום...

ושוב לונדון...היתרו, גאטוויק, סטנסטד...מגלגלת את השמות בפה ותוך רגע אני שם...כאילו מעולם לא עזבתי ...

עוד כמה ימים יגיע הדרכון החדש בדואר, נקי מחותמות, מחכה לזכרונות שלו...

ואת הישן, מבוייש משהו, חתוך בקצוות ועם חותמות "מבוטל" , על כל זכרונותיו, אכניס למגירה להציץ בו מדי פעם...ולהזכר...