נעשית בידי אנשים.

נהגתי לומר לתלמידים שלי, שהיו נמלאים יאוש בכל פעם שהיה נפרש מולם חומר הלימוד שכלל פרטים ותאריכים רבים שעליהם ללמוד ולזכור.

ואנשים הם דבר מרתק.

ומכאן, שהיא לעולם לא חוזרת על עצמה , אפילו אם נדמה לנו שכן.

כי אנחנו, למרות שלעיתים פועלים בתוך תבניות שנבנו בתוכנו מחוויות והתנסויות שונות ורבות,

לא יכולים לחזור על עצמנו באופן מוחלט.

ישנם קווי דמיון המזכירים לנו ארוע זה או אחר , אבל זה המקסימום שאליו אפשר  להגיע.

וגם זה הופך אותה לדבר מרתק, מרגש ולא פעם אפילו מותח.

ועבורי זאת גם אהבה.

לא פלא שאפשר לקחת תחום בהסטוריה האנושית ולבנות עליה סיפור מתח מעולה וסוחף שנבנה מתוך מחקרים, השערות, קונספירציות ואפילו הוכחות הסטוריות בדוקות.

וזה מרתק אותנו כי בסופו של דבר זה עוסק

בנו.

ואנחנו, בני האדם, הינם הדבר המעניין ביותר

אותנו.

וכל זה נכתב לאחר שסיימתי לקרוא את "צופן דה וינצי" וההנאה השלמה שלי היתה  לא רק מעצם סיפור המתח המעולה שנפרש למול הקורא רובד אחר רובד על לסיום הבלתי צפוי והמופלא , אלא בגלל השילוב שבן הבדוי המוחלט, הבדוי לכאורה והמוכח הסטורית.

ובגלל זה לא יכולתי להתאפק והייתי חייבת לקנות ולהתחיל לקרוא את הספר שנכתב בעקבות הצופן ולנסות להבין יותר.

לחבר אהבה אחת עם האחרת.