ובשנים האחרונות

אני מסתכלת על

הזמן

כמו ספר

שדקותיו נפרשים אלי

דף אחר דף,

שדפיו נפרשים מולי

דקה אחר דקה,

ולפעמים אני קוראת אותו

בשקיקה חסרת סבלנות משהו,

ולעיתים

אני מתמקדת

בכל אות ושניה

כאילו

כל העולם נמצא לי

בתוכם...

(מחשבות שבאו בעקבות הזמן המתסכל של הבוקר, אבל לא רק...)