| |
כזאת אנוכי: שקטה
כמימי אגם
אוהבת שלוות חולין, עיני תינוקות
ושיריו של פרנסיס ז'ם...(רחל) |
| 1/2003
 אני כזאת פריקית
של איסוף הוכחות שרוצים אותי.
מכל אחד.
התקשרו היום מהתחנה והיצעו לי להיצטרף להדרכה על מערכת התקשורת החדשה.
ואני התרגשתי כל כך. דמעות הציפו את עיני.
הלכתי לשרותים ושם בכיתי.
על מה?
על זה שרוצים אותי, על זה שבחרו בי, על זה שמעריכים אותי, על זה שצריך כל כך מעט וקצת כדי לתת לי את התושה שאני רצויה ואהובה.
כמו שכתבתי למעלה, פריקית של איסוף הוכחות לאהבה.
וחוץ מזה, עברו 3 ימים שלמים בהם לא בכיתי...הכינרת כבר התרוקנה וצריך למלא שוב...
********************************************
נקודות זוהרות בסוף שבוע של הנאה ושלווה (מסויימות)
שינקין ביום שישי בבוקר...
שנים לא היינו ברחוב הזה. אמרו לנו שכבר לא אותו הדבר, ירד מגדולתו, צפוף ומה לא.
היה כיף. ארוחת בוקר, שיטוט וקניית paradise שעל זה לא ארחיב את הכתיבה... +קריצה...
סרטים:
"כנופיות ניו - יורק" - סרט מהמם, מדהים, מרתק. במשך שלוש שעות רצופות מרתקות יושבים וצופים בשורת שחקנים נהדרת (דניאל דה לואיס פשוט מעולה), שיחזור תקופתי מדהים, תסריט מצויין, בימוי ענק של מרטין סקורסזה ומוסיקה מדהימה.
אחת החוויות הקולנועיות הטובות ביותר שהיו לי בזמן האחרון.
"החברות הכי טובות שיש" - ג. קיבל DVD במבצע בבלוקבאסטר והביא לי את הסרט הזה. סרט בריטי חמוד, מהנה ומעלה מספר שאלות:
האם הפרשי גילים הינם כרונולוגיים בלבד?
עד כמה לחברות טובות ואפילו הכי טובות מותר להתערב?
חשבתי על זה בזמן הסרט , אני צריכה כבר לצאת אז אכתוב על זה מחר...
******************************
דברנו בטלפון, ומיילים, מיילים, מיילים...כל אחר הצהריים.
ואני מפחדת שזה משהו...
כל השבוע אני לבד, ג. בתרגיל... יראו אותי הרבה בערבים בישרא...
| |
| כינוי:
בת: 65
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
