משפט שמתנגן בתוכי מהבוקר , לאחר שעשיתי משהו שחיכה בתוכי כבר מספר ימים...

הם מרתקים כי אני מרגישה שבכל מקום בו נסגרת לי דלת, נפתחת לי אחת חדשה...

הם מרתקים כי אני מרגישה שאני לא הולכת בקו ישר אלא במסלול מפותל ומרובה עיקולים ומאחורי כל עיקול ישנו משהו חדש, מפתיע, מעניין ולרוב גם מרגש...

הם מרתקים כי למדתי להינות מהעוצמות הגדולות שבהן אני חשה את התחושות והרגשות שבי, למדתי לא לחשוש מהן ולדעת שאפילו בעצב יש משהו מן ההבטחה...

הם מרתקים כי למדתי שהכל עובר בי, משאיר חותם וממשיך הלאה...הבסיס קבוע, אבל הרגשות באים והולכים, וחוסר הקביעות הזאת, שפעם יכול היה להקפיא את דמי בעורקי מאימה , היום משמח אותי...כמו חוסר קביעותם של דברים אחרים בחיי, ואני, שתמיד נזקקתי לידיעה שמה שהיה , הוא שהווה וגם יהיה, יכולה למצוא באותו חוסר קביעות, כולל זה של אנשים שהופכים לחשובים מאוד בחיי, ריגוש ועניין וגם סוג של ציפיה מרגשת...

החיים מרתקים אותי כי אני יכולה להיות, סוף סוף, קשובה לעצמי, לרגשות שבי, לתחושות הבטן ולהרשות לעצמי לנהוג לפיהם בלי לחשוש שאפגע או אפגע באנשים אחרים קרובים יותר או פחות...

הם מרתקים כי למדתי שלעיתים אני חלשה מאוד אבל שהחולשה הזאת אינה משהו מפחיד שעוצר אותי מלהתקדם ומונע ממני להתפתח, אלא שברגע שאני חופשת אותה לאור השמש הבהיר ביותר, היא הופכת למשהו חזק, שנותן בי כוח...

החיים הם דבר מרתק כי החלטתי שכך יהיו, ולמדתי לשתות אותם בלגימות גדולות...

(ולמרות כל זאת, עמוק עמוק בתוכי, עדיין מסתובב לו אותו שד עלום פנים ובעל קול חורק שאומר לי שיבוא יום, וכל זה , יעלם...)