כשאת שותה חצי ליטר מים בזמן שהוא פחות משעתיים , אל תתפלאי אם אחר כך את מבלה זמן רב בשרותים, מה שמאפשר ל"כתם" לתפוס את מקומך על הכיסא וכך את מוצאת את עצמך כותבת עת הפוסט כשאת ישובה על חלק קטן מישבנך בקצהו. 

מסקנה, ראשונה, מתבקשת לאחר הסרט "הר ברוקבק" (וכל סרט אחר אצלי שהרי, משום מה, אני נוהגת לגמוע מים בסרטים כאילו אני נמצאת באמצע הסהרה ...).

מסקנה שניה ובכלל, היא שכלל לא הפריע לי לראות שני גברים מתנשקים ועושים אהבה, ביטוי שלרוב שמור אצלנו למגע גופני בין גבר לאישה.

מסקנה שלישית שרק מאששת את הידוע ,שהחיים קצרים מדי לעזאזל מכדי להעביר אותם בפחד ובחוסר העזה לעשות את הדברים שאנו רוצים לעשותם עד כדי כך שהם חלק מנשימתנו.

מסקנה נוספת שעלתה בראשי (ובליבי) בסוף הסרט, היא שלא הייתי יכולה לשאת את הסרט הזה לפני שלוש שנים ולפני שנתיים ואולי גם לפני שנה.

כאב ההחמצה, הכמיהה  והגעגוע היו כנראה קשים לי מנשוא.

ומסקנה אחרונה (בינתיים) שוויומינג חייבת להכנס לרשימת המקומות שהם must עבורי ואפילו שהסרט צולם בקנדה...

שבוע טוב חברים יקרים, שבוע שתחילתו היא אופטימית יותר וצופנת אפשרויות מסופו...