במקום היחיד בו אני שואפת ודורשת מעצמי

שלמות,

אני נוכחת, בכל פעם מחדש,

בכשלוני.

בחומרה חסרת רחמים אני

מוכיחה, מלקה ומענישה את

עצמי על

חולשתי,

מקבלת אותה לכאורה,

ומתחילה את כל הריטאול

מחדש.

(וכתיבת הדברים, שחור על גבי בלוג, זה חלק מהנסיון לשבור את הריטואל)

(אני אשמח לתגובות.

ובניגוד לדרכי , לא בטוח שאענה עליהן.

תודה).