כבר כמה ימים אני רוצה לכתוב על זה...

זה החל עם השיר  Mark Ronson -Ooh-Wee שרץ בתקופה האחרונה בגלגל"צ, שיר ראפ שמתבסס על מנגינת יסוד של השיר "סאני".

והיום בבוקר שמעתי פתאום את השיר הזה , של ג'ניס ג'ופלין ושוב, נזרקתי לאותו המקום , לאותו הגיל, ולאותה החוויה...

הגיע הזמן אמרתי לעצמי, הגיע הזמן...

Piece of My Heart

Didn't I make you feel like you were the only man, yeah,
An' didn't I give you nearly everything that a woman possibly can ?
Honey, you know I did!
And each time I tell myself that I, well I think I've had enough,
But I'm gonna show you, baby, that a woman can be tough.

קיץ.

שנות השבעים. מחצית ראשונה.

גיל 14 כנראה.

אני בחופשה השנתית הקבועה אצל הדודים בקיבוץ.

עולם פילאי עבורי, בכל שנה אני מחכה ללכת לשם, בכל שנה אני צריכה ללמוד לחיות עם היחס המתנשא של חברת הילדים וגם של בנות הדודים שלי (אז, בתקופה ההיא...), עם הרגשת החופש העצום הזה מכל מה שמוכר וידוע לי, ועם הפחד שזה מביא לי בעת ובעונה אחת...

לנסות ללכת יחפה על השבילים ועל המדרכות, כמו הילדים שם, ולא להיות מסוגלת לזה...

לעבוד בבית הילדים עם בת הדודה שלי...

לאכול בחדר האוכל...

המטבח העצום...

I want you to come on, come on, come on, come on and take it,
Take another little piece of my heart now, baby,
Break another little bit of my heart now, darling, yeah.
Hey! Have another little piece of my heart now, baby, yeah.
You know you got it if it makes you feel good,
Oh yes indeed.
All right!

אבל השנה היה משהו שונה...

לא זוכרת איך ומתי, אבל יום אחד מצאתי את עצמי באזור של "חברת הילדים"...הילדים מבתים הרוסים (כך אמרו לי אז) שנמצאים בקיבוץ כדי לעבוד וללמוד , כדי שיהיה להם עתיד טוב יותר כנראה ממה שאמור היה להיות להם אם היו נשארים בבתיהם...

ושם הכרתי אותו.

נדמה לי שקראו לו מיקי...הוא היה גדול ממני בשנתיים, בן 16 ומאותה העיר שאני גרתי...

היו לו תלתלים, עור שחום, עישן (אוי, ווי...) ובאופן כללי, כנראה מה שנקרא בפינו ובפי ההורים שלנו "פושטק"...

והוא התחיל איתי.

כן, כן...איתי, עם פמה, בת 14 , שיער ארוך חום בהיר, ביישנית, משתדלת שלא ישימו לב שהיא חיה בכלל...

והקיץ הזה הפך להיות לשונה מכל הקייצים הקודמים בקיבוץ...

You're out on the street looking good, honey,
Deep down in your heart I said you know that it ain't right,
Never never never never never never hear me when I cry at night.
Honey, I cry all the time!
And each time I tell myself that I, well I can't stand the pain,
But when you hold me in your arms, I'll sing it once again.

להרגיש מחוזרת.

אהובה.

רחצות לילה בבריכה (לא בעירום, הלו...אני ילדה טובה מבית טוב...)

פשיטות ליליות על המטבח וטיגון צ'פסים בסיר הענק באמצע הלילה...

שיחות וצחוקים עם החברים שלו, שהיו לי חדשים לחלוטין...

שעות של ישיבה/שכיבה (עם בגדים, הלו...אני ילדה טובה מבית טוב...) בחדרים אפלוליים מוארים ע"י נרות וכל מיני סוגי מנורות שאמורים לתת תחושה של משהו קסום ומסתורי...

מגע ראשון עם גוף ועור של מישהו אחר...

ריגוש והתרגשות שאוחזים בגרוני באופן תדיר...

הנאה, שמחה, וכמובן, גם כאב...איך לא, הרי בפמה המדובר...

I'll say come on, come on, come on, come on and take it!
Take another little piece of my heart now, baby.
Break another little bit of my heart now, darling, yeah,
Have another little piece of my heart now, baby, yeah.
You know you got it, child, if it makes you feel good — hey!

Now all right!

והוא היה שר לי את השיר "סאני" ומסתכל לי בעיניים, ואני הייתי נמסה...ממש נמסה...

ושם, שם הוא הכיר לי אותה, את ג'אניס ג'ופלין...

שכבנו שעות על המיטה שלו בחדר שומעים את התקליט (כן, ויניל שחור, מוצג מוזאוני...) של שירי האוסף שלה, ואני שהטעם המוסקלי שלי היה בנוי משירי פופ אמצע הדרך קלילים ומתוקים, היה לי קשה בהתחלה להתרגל לקול החורק מסמים שלה...

ולא הבנתי את המילים, והם גם לא עניינו אותי, אבל הוא האהב אותה, ואם הוא אהב אותה, אז גם אני...

ולאט לאט התרגלתי...והתחלתי לאהוב...

ולזמזם את השירים תוך כדי שמיעה...ולהכיר את המילים...

ןלדעת שעוד מעט, עוד מעט זה מסתיים...כי אני חוזרת הביתה ולמרות שהבטחנו שנשמור כמובן על קשר, לא היה לזה סיכוי...

ואהבתי אותו, בוודאי, איזו שאלה...

יכולתי שלא?

Now come on, come on, come on, come on and take it,
Take another little piece of my heart now, baby.
Break another little bit of my heart, honey, yeah.
Hey! Have another little piece of my heart now, baby,
You know you got it if it makes you feel good.
Hey! Hey! Have another little piece of my heart now, baby,
Break it, break it, break it, yeah.
Have another little piece of my heart now, baby,
You know you got it, child, if it makes you feel good.

והשבועות בקבוץ עברו במהירות גדולה יותר מבשנים הקודמות, ונסעתי הביתה, וזהו...

הוא נעלם לי, מעולם לא ראיתי אותו שוב...

ולאחר זמן מה , להפתעתם הרבה של הורי, ביקשתי לקנות את התקליט ההוא, של ג'אניס ג'ופלין, ובעקימת אף מסויימת (היא מתה מסמים לא...? ) הם הסכימו...

ושמעתי אותו , במשך חודשים, שוב ושוב ללא הפסקה, חושבת עליו, על מיקי, משחזרת שוב ושוב את הימים הקסומים האלה בקיבוץ...

ובכל פעם ששמעתי את השיר "סאני" הרגשתי שוב כל כך כמו אז...

כמו אחת שנורא רוצים אותה...

והימים עברו, הוא הפך לזכרון של תחילת גיל הנעורים, השיר "סאני " כבר לא מזכיר לי שום דבר וג'אניס ג'ופלין נוגעת היום בנימים אחרים בתוכי...

ורק היום, כשחיפשתי את מילות השיר לפוסט הזה, קראתי אותן בפעם הראשונה...

ונדהמתי...

זאת התבנית שלי.

כך עשיתי בעבר, וכך אני עושה שוב ושוב עם האנשים בחיי...עם הגברים בחיי, היום...

נותנת להם חתיכה מליבי , כי להם מגיע לקבל אותו...להם מגיע הכל...

אני, אני חזקה, אני כבר אסתדר עם הכאב וכל השאר...

אל תדאגו לי, אין צורך...

אז זהו. שלא.

התבנית מתחילה להסדק...

עד לשבירתה המוחלטת...

(פוסט שנכתב עם חיוך...)