| |
כזאת אנוכי: שקטה
כמימי אגם
אוהבת שלוות חולין, עיני תינוקות
ושיריו של פרנסיס ז'ם...(רחל) |
| 2/2003
 את קמה בבוקר, בסופו של שבוע לא רע בכלל
ואפילו טוב מאוד , ולא מצליחה להבין מדוע מרגישה כל כך רע.
היה לך שבוע עמוס פעילות ומעניין כמו שאת אוהבת.
שבוע עם שיחות, פגישות, ספורט.
מיילים.
היום בבוקר, יום חמישי לקראת סוף השבוע, קמתי עם מצב רוח מחורבן.
מועקה. קטנטנה, פיצפונת. אבל אל דאגה, היא צומחת במהירות.
לא צריכה הרבה סיבות, לעיתים לא צריכה סיבות בכלל.
אני מזכירה לעצמי מה שאמרו לי רבים וטובים.
לא כל הימים הם ימי יין ושושנים. יש גם ימים אפורים, עצובים. לא צריך סיבה.
ואז גם נכנס הקטע הפולני (רומני) שלי לעניין.
לא הצלחתי לחשוב בבהירות, בהגיון. נתתי לכאב להציף אותי.
רק לאחר מייל מד. ושיחת טלפון ממנו הצלחתי להבין עד כמה הייתי מגוחכת. לא הגיונית.
הקלה רגעית, זמנית בלבד.
מדברת עם ג. מנסה לשאוב ממנו עידוד, הוא חם ומבין כתמיד. אחותי מתקשרת. מפטפטות קצת ואז בפעם הראשונה מזה שנים שאני אומרת לה שיש לי מצב רוח מחורבן, בלי סיבה.
שמחתי שאמרתי לה. לא נהגתי לשתף אותה ברגשות שלי, אפילו לא הייתי צריכה עידוד, פשוט יכולתי להביא את עצמי בקלות להגיד לה: אני לא מרוכזת, אין לי מצב רוח , ולבכות.
אין לי תאבון. מעצבן אותי שהבוסים שלי נמצאים במשרד מהבוקר "קפה, קפה, תזמיני אותנו לקפה פמה?" , "מה יקרה אם תעשו לבד? יפלו לכם הידיים?" כן, אני לא כל כך אמיצה כדי לאמר להם את זה... - הכנתי המון קפה, כמו ילדה טובה... .
אני לא אוהבת לצאת כך לסופשבוע. אני לא אוהבת שהפוסט האחרון שלי לשבוע כל כך מדוכדך. אבל אני לא מצליחה "להרים" את עצמי.
אז זה ישאר כך , כי כך אני היום...
מזל שיש לי רפלקסולוגיה היום (אולי בגלל זה המועקה...? שאני יודעת שיש לי היכן לפרוק את מצב הרוח? ) ותורנות בערב.
ונחכה באופטימיות שהמחר יגיע.
סוף שבוע טוב לכולם, ומי שיהיה לו כזה, שישלח לי קצת...
*******************************
עדכון שעה 16.28.
לפעמים זה טוב לקחת יוזמה. זה דבר די חדש בשבילי.
אני גאה בעצמי... .
| |
| כינוי:
בת: 66
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
