סקא עומד על מסעד הכסא הגבוה, מביט כמהופנט במדפסת הפולטת דפים לבנים ועליהם סימנים שחורים.

אוזניו לא זזות כמעט אלא רק למשמע שינוי "במנגינה" שנשמעת עם ההדפסה ולקיחת דף חדש.

עיניו נוצצות וזזות עם תזוזת ראש המדפסת הלא נראה.

לעיתים שולח כף אפורה, מנסה לגעת בדבר הזה, שמשמיע מנגינה מונוטונית וזז בצורה קבועה.

הוא מרוכז כולו במה שלמול עיניו.

במה שמרתק אותו.

אני מנסה להסיח את תשומת ליבו, ללטף אותו, לגרד לו בין אוזניו, בסנטרו.

בנחישות הוא מסיט את ידי.

לא מעוניין בשום דבר אחר מעבר למה שמעניין אותו ברגע הנתון הזה.

ריכוז מוחלט.

התמקדות במטרה.

שקט.

המדפסת סיימה את עבודתה.

הוא עדיין עומד, מתוח כולו וממתין.

מסתובב סיבוב ומחכה.

נשכב על מסעד הכסא ומביט במדפסת, אולי פתאום תתחיל שוב לזמר.

שקט.

המתנה.

סבלנות.

ואז הבין שנגמר, הסתובב

והלך.

ובא אלי לקבל פינוק וגרודי אוזניים וסנטר.

מטרה חדשה.

ריכוז מוחלט

מחדש.

שבת שלום חברים יקרים, חתולים, ציפורים פרחים וכל השאר...

(פמה במצב רוח שטות...)