שלשום זה היה יום של טכנו, טראנס, רוק כבד, מאטל, פרוגרסיב, פאנק...סוער, רוגש, גבה גלי...

לא משנה איזו מוסיקה שמתי במחשב, אצלי בפנים, הגיטרות יללו, הבאסים גנחו בקול נמוך והתופים והמצילות הרעישו במין קקפוניה הרמונית ללא הפסקה...

אתמול זה היה יום של ג'אז פוגש קלאסיקה...עבר יחד עם הווה, רגוע יותר אבל לא מחויב המציאות...קצת התרוממות רוח על דברים שנטמעו והופנמו...

תחושה של חוזק, של עוצמה מסויימת שבאה מההבנה של הדברים...אולי אפילו אופוריה...

היום התחיל כיום של מוסיקת מועדונים קיצבית, אייל ברקן, yahel, כזאת שדופקת בראש, שלכאורה יש תחושה שאין שם שום מנגינה רק פעימות חשמליות במקצב תופי טאם טאם מסתורי...

יום של יישום וביצוע...

ואז הייתי צריכה את השקט, את הליטוף, את התחושה של המוסיקה עוברת בעורקים כמו יין טוב שמחמם מבפנים, ושמתי לי את

cafe del mar...

ימים שנשזרים בי כמו מוסיקה...