משהו קשה לי השנה הערב הזה יותר מבשנים הקודמות.

יותר מבעבר, בכלל.

משהו שמביא אותי לידי בכי בלתי נשלט כשתמונות בתוכניות טלווזיה

רצות מולי על המרקע.

אני מוצאת בתוכי הזדהות גדולה ועמוקה יותר מכפי שהיתה בי

אולי מעולם.

אני רואה אותם, שם על המסך.

ומשהו בי

רואה

אותי.

ואני רק רוצה את ג. הבכור , כאן, עכשיו, לידי.

וזהו.