שהאחריות היא עלי.

באופן גורף ומוחלט ובלי שום הנחות וקיצורי דרך.

והאחריות הזאת מאפשרת לי להחליט על

הדרך, הזמן והצורה שבה

אוציא אותה אל הפועל ,

אבל משאירה אותי שם, לעיתים,

מאוד

לבד.

תוספת:

ואולי "לבד" אינה המילה המדוייקת.

אולי מדוייק יותר לכתוב:

ביני לבין

עצמי.

כי שם הכל מתחיל

ולשם הוא גם חוזר.

***************************************

והתוספת נעשתה  לאחר נסיעה ארוכה בכבישי הדרום עד פאתי ארץ הקאסמים, כשהמוסיקה שלי רועמת בקולי קולות, בין שדות חיטה קצורים לשדות חמניות צהובות מחייכות לשמש.