בנצרת ובכפרים הערביים בגליל הכל מוכן לקראת פתיחת משחקי המונדיאל.

על הבתים והמכוניות מונפים דגלי הארצות המשתתפות והקרב ניטש באופן ברור מאוד בין  איטליה לברזיל עם נטיה מסויימת לכיוון איטליה (בנצרת לפחות).

ב"ירדנית"  עמדו צליינים נרגשים לבושים בחלוקים לבנים כמו חלוקי בית חולים, ממתינים לתורם להכנס ולהטבל במימיו הקדושים (להם, והדי מלוכלכים יש לציין) של הירדן. ובין לבין, סיפרו להקהל השומע אותם בצימאון על גילויה מחדש של אמונתם ועל הקירבה אותה הם מרגישים לישו עד כדי רצון ומוכנות אמיתית להודיע קבל עם ועולם על כך דרך מגע עם המים.

ובין טבילה אחת למישניה שחתה לוטרה קטנה בין הצליינים והיתה ידידותית כמו חתול בית שמבקש ליטוף וגירוד אוזנים, ודג אחד גדול השתולל במים וקפץ קפיצות גדולות כל כך עד כי ופתאום מצא את עצמו , להפתעתו הרבה, על גשר בטון קטן, משתנק מחוסר אוויר עד שאחד הצליינים הרחומים עלה לגשר ושחרר אותו למים ולחיים.

חלק גדול של שדות החיטה בגליל התחתון כבר קצור ומשאיר אחריו שדות זהובים מגולחים עם נגיעות ירוקות פה ושם של שיחים שאין להם כל קשר עם מה שצמח שם.

הירוק עדיין ירוק מאוד , הבוגנוויליות בירידה מיבניאל אל הכנרת עמוסות וכמעט כורעות על הכביש ממש עם פרחיהן הסגולים, לבנים כתומים והכנרת כחולת עין ושופעת מים.

שמן הזית של יקב כפר תבור קרא לנו לחזור אליו וגבינות צרפתיות תוצרת הארץ שמצאנו בקיבוץ כנרת יקראו לנו כנראה לחזור גם אליהם , שוב.

ובדרך חזרה, טסנו (טסתי ) על כבישים ריקים יחסית מביטים אל הצד השני, הפקוק , מרחמים ומודים לאל שהפעם, לשם שינוי, ;אנחנו בצד הנכון של הכביש

חג שמח חברים יקרים, יש משהו שמח בחג השבועות, משהו שמעלה חיוך ...