עדיין שחורות ושרידי אדמה חומה כהה מתחת לציפורני האדומות.

אולי בהמשך לאתמול היה בי צורך היום לחוש את מגע

האדמה בין אצבעותי,

להחליף צמחים שלא הצליחו לעבור ימים חמים מדי

או שעצם המעבר מהמשתלה

למשכן החדש היה טראומטי מדי עבורם.

טבלתי ידיים כמעט עד למרפק בתוך שק האדמה  הכהה

לוקחת ממנה מלוא חופניים

ומערבבת עם האדמה בעציצים הקיימים,

פוררתי בעדינות שורשי שתילים חדשים

וכיסיתי אותם במקומם החדש.

ואחר כך באו מים רבים ושטפו הכל והשאירו אותי עם שולי

מכנסיים רטובות וקרירות.

ועכשיו אפשר לשבת בערב עם

קפה קר,

אבטיח

וגלידה,

ולהיות .

(שנים שלא עבדתי כך במרפסת. אין לי מושג מה עובר עלי.

או שיש ואני רק מעדיפה להשאיר אותו משוטט בתוך עולם הפרחים והצבעים).