ופתאום רציתי לשים נקודה לאחר ימים רבים שהיה שם

פסיק,

שאיתו הדברים ממשיכים וממשיכים, מתפתחים לכיוונים שונים,

וחוזרים אל עצמם

והולכים הלאה.

והיה הרבה עצב וכאב במקומות הפסיק, וגם שמחה

והתרגשות.

אבל העיקר היה שידעתי שזהו פסיק שלא סוגר שום דבר אלא

רק מפסיק, זמנית, את התרחשותם של הדברים.

אבל פתאום היה רגע בו הרגשתי שהמעגלים רבים מדי והרעש

בתוכי גדול וחזק וכדי שאוכל לחזור ולהמשיך אני צריכה לשים,

נקודה.

זמנית.

נשים פסיק עד לשבוע הבא.

כך היה מסיים ע. היועץ שלנו את פגישותנו, עד לפעם ההיא שבה הוא שם

נקודה.

ולא היו יותר פגישות.

היה לי שבוע סוער, גועש , רועש ומרגש מכל כך הרבה בחינות והוא מסתיים בפיצוץ אדיר עם א. הצעיר, שכמו כל פיצוץ בא מהמקום ובזמן הכי בלתי צפויים ובעוצמות שמזכירות לי אותי, ואני שהצלחתי לא להגרר ולומר דברים שאחר כך אצטער עליהם מאוד, ורק אמרתי לו בשקט ובלחש כמעט את הדברים שהייתי חייבת לומר, הרגשתי אחר כך מותשת וסחוטה.

אז עכשיו נקודה.

קטנה. פצפונית.

כמעט בלתי נראית.

רק מורגשת.

בי.

שבת שלום חברים יקרים. שבת לנשימה עמוקה ומרחיבת ריאות...