שיעור פילאטיס על חוף הים של תל אביב לעת שקיעה הוחלף,  מיד כשהתברר שהשיעור כולל שכיבה על החול (ובאמת לא משנה שהיתה שם מגבת. חול ים הוא חול ים הוא חול ים ואני צריכה להיות ב state of mind  מאוד מסויים כדי שאסכים שיכנס לכל מיני מקומות בגוף שלי ) , בהליכה לאורך החוף על קו המים, כשכפות הרגליים מקבלות עיסוי בלתי פוסק הן מהחול הרך והיבש מהחלק הפנימי של החוף והן על החלק הרטוב והבוצי שבו.

אתמול הייתי בנמל, החלק היותר צפוני, מוקפד, מעוצב ואולי גם מפונפן של קו החוף של תל אביב, והיום הלכנו ע. ואני מחוף ירושלים ועד לחוף גורדון ובחזרה עד ליפו כמעט.

יש משהו מאוד משוחרר ונינוח בשעות האלו בחוף הים.

המון אנשים מכל הגילאים, המינים והצבעים, וחיות המחמד שלהם רצות ומקפצות פה ושם לתוך ומתוך המים, ושחקני המטקות מכים בכל הכוח ותמיד אני בטוחה שאגמור עם כדור דווקא בתוך העין.

והכי שמחים שם הם הילדים שמבחינתם המים והחוף הצמוד אליהם הם סוג של עולם ומלואו שתמיד יש בהם משהו חדש, מרתק ומרגש להכיר וללמוד.

ואחר כך ישבנו על כסאות נוח עם קפה קר וסלט (וגם צ'יפס שהוא אוכל של חוף ים בקיץ מבחינתי.) והשמש שקעה לה לאט לאט  לתוך מים בצבע סגול ובמקומה נתלה בשמים חרמש ירח דקיק בצבע כתום.

וכל כך פשוט היה פשוט

להיות.

ולהינות.