בצפון רמת הגולן , קרוב כל כך לחרמון שחף מכל נגיעת שלג בתקופה הזאת של השנה, מקבל חום יולי (ועוד מעט גם אוגוסט) נגיעה אחרת לגמרי, שאין בה טיפת לחות ויש בה לעיתים הרבה רוח שמצמררת אותנו בתחילתו הרשמית של הקיץ הישראלי.

רמת הגולן צהובה כמעט לגמרי עם נגיעות של ירוק מעצי אלון ואקליפטוס ושיחים שונים שנשארים ירוקים למרות חומו של הקיץ.

מפעם לפעם מנקדים  את הנוף ההררי הצהוב , נקודות של שחור מסלעי הבזלת וכחול ממאגרי המים שעדיין מלאים כמעט לגמרי.

הנהיגה לשם ובחזרה (מעל 400 ק"מ שעברו לי ביעף) בתוך המוסיקה שמתנגנת כל הזמן והשתיקות שג. ואני נושאים אותם ביננו בנינוחות של זמן רב כל כך יחד, מאפשרת לי להשיט מחשבות לכיוונים שונים, לתת להן להתערבל במיני מעגלים נפתחים ונסגרים, ויחד איתן באות תחושות שונות שגם הן מתחלפות להן כמו סחרחרה בלונה פארק , להרגיש פתאום דמעות שעולות ומתייבשות לפני שהן פורצות להן דרך, להתגעגע, להרגע.

ולהיות עייפה.

מאוד.

היה יום של פגישה משפחתית עם אוכל טוב, שיחות והרבה צחוק.

היה כיף.

והיו גם דובדבנים.

שבוע טוב