| |
כזאת אנוכי: שקטה
כמימי אגם
אוהבת שלוות חולין, עיני תינוקות
ושיריו של פרנסיס ז'ם...(רחל) |
| 3/2003
רוחות מלחמה באוויר...
אני עושה כמיטב יכולתי להתעלם מהן. לגמרי.
אין לנו חדר אטום, יש ממ"ד עם חלון מנופץ פרי מעשיו של א. , לא אגרתי מים ומזון, רק היום הוספתי להזמנה עוד חלב ומיץ תפוזים...שחס וחלילה לא נישאר בלי קפה...וקצת ויטמין C...
ומועקה מסויימת שרוצה לחזור ולחיות בלי לשמוע על בוש, בלייר, בלינקס , סאדאם ועיראק...
אתמול בערב הרגשתי כבר הרבה יותר טוב.
כמו שכתבתי, לדיכאון הזה, לעצב הזה, אני לא מרשה לעצמי לרדת מכיוון שממנו אני יכולה בקלות להדרדר הלאה למטה למטה.
כשאני כבר מתחילה לדבר על העבודה, על המקצוע, אני לא מצליחה למצוא שום דבר טוב, שום תקווה (אפילו לא העובדה שלאחר שאסיים את קורס המידענות אני אעזוב), אני מוצאת רק דברים שליליים ויורדת עוד ועוד למטה.
והבעיה היא שזה מקרין לי לדברים אחרים בחיים. למעשה לכל דבר. אני מאבדת את האפשרות להנות מהדברים האחרים שכל כך משמחים אותי.
אז אני לא מוכנה לזה יותר.
דיכאון קליל וקטן של יום ראשון זה בסדר גמור, אבל זה כל מה שאני מרשה לעצמי.
וחתולת הרחוב באדיבותה הרבה הסכימה להזכיר לי את זה בפעם הבאה... (טוב, תרגעי, את לא חייבת... ;-) ) והחלה אתמול עם שיר שכתבה עלי...  .
היום בבוקר הגעתי לעבודה בהתקף חריצות גדול.
סידרתי, תייקתי, הדפסתי, ארגנתי וזה נתן לי הרגשה טובה. הרגשה של ערך מסויים שלי כאן.
זה ושיחת טלפון עם ד. על הבוקר...  .
באשר אליו הגעתי להחלטה.
אני לא מחכה יותר לפגישה . היא תגיע כאשר היא תגיע. כשהוא יהיה מוכן. נזכרתי בתחילת הקשר שלנו, כשד. אמר לי, את מחליטה. אם ומתי והיכן.
אז עכשיו, בגלל הנסיבות, התפקידים התחלפו.
אני נותנת לו את זכות ההחלטה.
ברגע שהחלטתי את זה כל הציפיות שלי שעלו ונהרסו בכל יום מחדש פשוט נעלמו.
ואני מרגישה שזה נותן לי אפשרות נוספת להינות מהקשר ששנינו רוצים שיהיה מהנה וכייפי.
מחר הוא בחופש, ולכן לא נהייה בקשר.
קצת עצוב. אבל רק קצת...
מצד שני, מנוחה...
הבן יקיר לי הצעיר זכה סוף סוף אתמול בחימצון המיוחל שנדחה עקב נסיונותיו לבדוק את חוזקו של חלון הממ"ד....
אני יוצאת עוד מעט לפגישה עם ע. היועץ בתל אביב.
לפני כן, אעבור בחנות התבלנים לקנות לי קצת גרנולות מיוחדות לארוחת הבוקר (כן, גרנולה אני יודעת מה את חושבת על זה...) ובערב התעמלות, סיבוב בפארק ואחר כך , אני בטח אהיה כאן.
יש לי הרבה חומר להשלים.
חוץ מזה, אני אוהבת את זה... so what...
אני מרגישה שהפוסט הזה לא ממש זורם ממני...הרבה הסחות דעת...
לבני המזל שיהיו מחר בחופש או יעבדו חצי יום אאחל להם שיהיה להם יום של כיף, שמחה וצחוק.
ואלה שצריכים לעבוד מחר, כמוני ( ) אז שנצליח להעביר את היום בכיף בכל זאת...
חג שמח.
| |
| כינוי:
בת: 66
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
