סדק נפער

בחומה

שמאחוריה

אני מחביאה

את

כל

דברים

שאני לא

יכולה

ואסור לי

לחשוב

עליהם

בכלל.

והם היו בתוכי,

התערבלו,

סערו,

ורגעו.

אז יכולתי לתפוס

ולדחוף אותם

שוב

לתוך תיבת ההדחקה,

ולסתום

מחדש

את הסדק

בחומה,

כאילו לא היה שם

בכלל...

(במידה מסויימת, אני מרגישה כאילו נזרקתי שנים רבות אחורה, במין דה ז'וו של תחושות שלא היו בי זמן רב מאוד...)

אני בסדר גמור.

שבת שלום חברים יקרים, ג'ויה רוצה לישון ועוצמת עיניים קטנות, וגם אני...

ג. הבכור בלבנון - יום 2.