במין נעימות ונינוחות עצלה,

כאילו הכל כרגיל,

כמו בכל סוף שבוע.

עבודות בית רגילות,

פגישות עם חברות,

א. הצעיר בבית וגם הספקנו לריב ולהבהיר את העניינים.

הכל כל כך כרגיל.

שקט ושלו.

וגם אני.

רק העובדה שהבית שומר על הסדר החיצוני שלו (דהיינו , אין בגדים זרוקים של ג. בסלון ),

שוב ניקיתי את השרותים של החתולים (כן, כן נאסראללה, הכל נרשם!! )

ואני הולכת לפגוש לקפה את א. החברה של ג. הבכור מזכירה לי

שהכל רק חיצוני ומשהו בסיסי מאוד

אינו.

והזמן טס לו במהירות

והזמן כאילו לא זז

בכלל.

עוד יום.

ג. הבכור בלבנון - יום 3.