מכירה כבר את הריטואל היומי...

הבוקר מתחיל דווקא בסדר גמור.

אחרי יום ראשון, הכל נראה בהיר, צלול ויפה יותר...

מצב רוח טוב, עובדת (קצת ), מדברת, שולחת SMS, אייסי, הכל כרגיל...

אבל זה מתחיל לעלות...

ככל ששעות היום מתקדמות לקראת אחר הצהריים אני מרגישה את המתח נבנה בתוכי...

מרגישה אותו הולך וגדל לאט לאט כמו טיפות שנוטפות באינפוזיה צמודה לוריד...

מוסר מנוחה הולך וגדל...

מאבדת את הריכוז, את הסבלנות...

לא מרוצה משום דבר...

בחילה קלה מטפסת לגרון...

כשיוצאת בחמש וחצי לתל אביב, לרוב מרגישה כבר על סף בכי...

רוצה רק שהשעה וחצי הקרובות יעברו כבר...

פוגשת את ג. , כוס קפה מהיר ועולים למעלה.

לע. היועץ...

ואחר כך, לאחר שדברים עולים ומדוברים, ותחושות מציפות, מכאיבות ולפעמים מקלות, אני מרגישה כאילו עבר עלי מכבש ויחד עם זאת תחושת הקלה מרוממת משהו...

הפגישה של יום ב'...

בכל שבוע רוצה לוותר עליה...ויודעת שעדיין זקוקה לה...