קונספירציה!

טוען ג. הבןזוג למטרותיו הלא כל כך נסתרות של מקדש ההנאות ועונג שבו שהינו בסוף שבוע ארוך יחסית, שהתפרס על יום נוסף מעבר למה שחשבתי שהזמנתי (יש סוג של פראדוקס במשפט האחרון אבל אני עדיין לא ממש בטוחה מה הוא).

הקונספירציה היא להרוג אותנו ברכות באוכל משובח ברמה של מסעדת יוקרה, שמוגש שלוש פעמים ביום ועוד לא הספקנו לרעוב מהארוחה האחרונה, והינה החדשה כבר עומדת בשער ומחכה לנו.

ואם מישהו לא מאמין , אז הנה העובדות לפניכם, ללא לפי שום סדר הגיוני כי מי בכלל מחפש הגיון במוקם ההוא:

קונכיית  קדאיף ממולאת בדגי ים.

דג מוסר על מצע  עדשים ועלי גפן ממולאים באורז.

דים סם.

עוד דג על משהו (זה ג. אוכל הדגים).

ארוחת בוקר עשירה לאורך כל הבוקר.

טורטלי במילוי גבינות עיזים ורוטב שמנת ואגוזים.

רוסטביף ברוטב חרדל.

עוד ארוחת בוקר.

נתחי פרגית עשויה על עץ אלון עם תוספת של משהו לא זכור לי.

עגל וירקות שורש מבושלים ברוטב עצמי.

ורד הצלע.

שוק עוף ממולא.

דג חריימה.

מגד'רה.

חמין צמחוני (שבת, כן?)

קיש כזה ועוד קיש כזה ומאפה כזה וגם אחר.

ותוספות.

ועוד ועוד עוד תספות.

וירקות חתוכים.

וגם סלטים מיוחדים כמובן. ואין סלט אחד חוזר על עצמו ב 12 ארוחות ב 4 ימים.

והקינוחים! איך שכחתי את הקינוחים!

סופלה שוקולד (פעמיים!! וכמה דומה לאותו סופלה אלמותי של "דיקסי").

סורבה.

פבלובה.

מרקיז שוקולד.

סלט פירות טרי.

קרפ שוקולד ממולא בדובדבנים עם רוטב שוקולד.

מוס שוקולד.

עוגות.

עוגיות.

פירות טריים.

שכחתי. בטח ששכחתי. עוד המון דברים שכחתי.

וכל מנה עיקרית מוגשת לשולחן בעיטורים וקישוטים שנעשו באופן מיוחד לכל הגשה.

והכל כל כך טעים.

והכל כל כך יפה.

והתחושה היא , באופן בסיסי, שהחיים יפים לגמרי.

אם רק נצליח לחיות אותם בין ארוחה לארוחה...

חזרתי חברים יקרים, היה כיף אדיר ועוד נכתוב על זה, עכשיו נלך לפרוק מזוודות (נניח ), ללטף חתולים שפתאום נזכרו שזקוקים לקצת תשומת לב ולשכוח לעוד כמה שעות לפחות, את העובדה שמחר חוזרים לעבודה.