ארבע שנים בדיוק והתאריך עדיין מרגש אותי, בכל פעם מחדש.

ארבע שנים מאז אותו היום בו התחלתי את הדרך שלי כאן.

וזאת עדיין סוג של חגיגה להעלות את הדף של ישרא, להכנס לבלוג, לקרוא תגובות לפוסט הקודם, לפתוח את מסך העריכה , לשבת בשקט כמה דקות מול הלבן הריק , הבתולי, לנשום עמוק , להניח את הידיים על מקשי המקלדת,

ולהפוך מחשבות, תובנות, רגשות, תחושות

למילים.

ארבע שנים אנחנו (ישרא ואני)  כבר מכירים  הכרות של אינטימיות עמוקה שנבנית דרך המילים בלבד, וחשבתי שהגיע הזמן לעבור למימד ששווה 1000 מילים.

לתמונה.

ובאדיבותה הרבה של פי  המופלאה ,

כך אני נראית.

   ( בלונדה בחסד)     

ולכם נשאר רק לבחור.

ותודה. מלוא החיבוק.