ארבעה פוסטים שונים התחלתי לכתוב ומחקתי כשהיו כמעט גמורים.

על המרדף והציד של ג'ויה אחר זבוב קטן וחף מפשע.

על התקפי החרדה שלי, אז והיום.

על  הירידה במצב הרוח והנביחות שנבחתי על המלצר בארקפה שלא הביא לי את המנה כפי שביקשתי וחזרתי וביקשתי.

ועל הכעס שלי על חוסר הסימטריה בין התחושות שלי ושל  ג. הבןזוג שנותן לעייפות להכריע אותו בכל פעם מחדש ולא מנסה לעשות משהו בנדון כמו לבדוק אפשרויות שונות, דעות נוספות, תרופות אחרות.

כאילו טוב לו ונוח לו להסתתר מאחוריה ואילו אני תוססת ומלאת אנרגיות רוצה לצאת ולבלוע את העולם.

על כל אלו התחלתי לכתוב ומחקתי.

כי יום שישי היום.

כי השמש זורחת בשמים כחולים.

כי היום כחול/כסוף מציץ במערב, וההרים ניבטים במזרח.

כי בחוץ ריח של סתיו.

כי בכיתי קצת ונרגעתי.

כי יהיה טוב.

כי טוב.

שבת שלום חברים יקרים, שבת של סופה של שנה ארוכה...