מראש ואם היתה לי יכולת לבחור ,

האם הייתי הולכת בדרך

בה הלכתי

בארבע השנים האחרונות?

אם הייתי יודעת מה מצפה לי בכל פסיעה ופסיעה,

מאחורי כל עיקול ומעבר לכל הר שעליתי עליו

ויודעת גם איך תראה התוצאה הסופית (שהיא לעולם לא באמת סופית),

האם לא הייתי מלכתחילה מוותרת?

התשובה ברורה לי לחלוטין.

לא.

לא הייתי מוותרת על שום

התנסות,

בדיקה,

עליה,

ירידה,

שיעור.

תיקון.

התשובה ברורה לי לחלוטין כי אני מדברת מהמקום בו אני נמצאת

היום.

ומה שלי ברור היום כמו שמש בצהרי היום וכמו ירח מלא וכסוף באמצע החודש (נו, באמת!),

לאו דווקא ברור ומובן

למישהו אחר שפוסע את הצעד הראשון

במסע בין אין ספור המילין...

(דברים שעלו בי בהמשך לשיחה שהיתה הערב).