ביקר לי, חשבתי שאני מתה במקום, כשאנג'לינה גו'לי שכבה שם במיטה ופתאום...

טוב, טוב, בסדר, תרגעו...לא יהיה ספויילר...

אפילו לא ביקורת סרטים , את זה אני משאירה לפסיכופאט שעושה את זה במקצועיות ראויה לציון ולשבח, אבל חייבת לציין שהיו שם מספר קטעים שהוציאו ממני קולות כאלה שסביבתי דרשה את יציאתי המיידית והמופגנת מאולם הקולנוע (מה אני יכולה לעשות? אני נבהלת עד מוות וקופצת בלי הכרה גם כשהמוסיקה בסצינה מודיעה בבירור שעכשיו יהיה כאן משהו מפחיד...)...

וחוץ מזה הסתובב בי לאורך כל הסרט רצון חזק ואמיתי לתפוס פעם אחת את אנג'לינה ולבדוק אם הכל שם אמיתי בשפתיים האלה  שלה או שהסיליקון עזר להם במשהו...

כן, בנשיקה...בוודאי שלבדוק בנשיקה...

ווואו...

וסוף השבוע עבר לו בנעימות, התחושות עדיין טובות והגעגועים מלטפים ולא חורכים חריצים בתוכי, ומחר טיול יקבים בצפון (שניים שלושה יקבי בוטיק מיוחדים, זה הקיק של החברים שלנו, אני שם רק בגלל היין והטיול עצמו...וגם הנהיגה...) והופ החג הזה כבר נגמר לו...

שבוע טוב חברים יקרים, וחג שני שמח ...