| 3/2003
בדרך חזרה שמש החלה לחמם אותי...
בוקר לא קל עבר על החברים שלי , כאן , בישרא.
הצטברות של מספר דברים ,סיום כואב של קשר, אנרגיות שפתאום נעלמו, דברים שעלו בעקבות פוסטים שאחרים כתבו. כאבים שאולי נשכחו פתאום צצו על פני השטח.
פתאום כשיצאתי מהקניון, השמש שבדרך לשם היתה קרה ולא נעימה , התחילה לחמם אותי, להפשיר ממני את הקור שנשאר בי מהבוקר.
הרגשתי שהיא שם לא רק בשבילי...
ורציתי להביא ממנה אנרגיות לקוקסטה, חום מלטף ומנחם לפלולה, אור לדגניה, אומץ לשפיות וכוח לפימייל.
אני חושבת שכשיריב פתח את ישרא , קבוצת תמיכה כזו, ואני מתארת לעצמי שישנן גם אחרות, הוא לא תאר לעצמו שתצמח...
זו קבוצה שאין בה מספר קבוע של חברים, חלקם נמצאים שם מההתחלה, חלקם באים והולכים לפי הצורך והרצון שלהם.
קוראים אחד את השני, מגיבים, גם באופן פרטי, למיילים, צוחקים, כועסים, עוקצים, לפעמים נפגשים.
וכשאחד מבני הקבוצה לא מרגיש טוב, מרגיש חלש, כבוי, פגוע, כואב, כולם שם, מיד. מנסים לעזור, לעודד, לנחם, לחבק, להיות שם.
כמו ששפיות כתב: הספה רחבה והטיפול חינם...
לעיתים ממעיטים בכוחו של העולם הווירטואלי להביע באמת את מה שמרגישים, להיות במקום "הדבר האמיתי".
כאן, בישרא, נוכחתי כמה עוצמה, כמה חום , עידוד וחיזוק יכול להגיע ולגעת ממקום "קר" כמו מחשב, מהעולם הווירטואלי, ועד כמה הוא יכול לעזור.
הוא לא "העולם האמיתי" המציאותי שבחוץ, אבל הוא נותן הרבה כוחות להתמודד עם מה שמחכה לנו שם...
אני בת מזל להיות חלק ממנו. מכם.
מחבקת את כולכם.
פמה.
*********************************************
הפוסט הזה נכתב בצהריים וכשרציתי לפרסם אותו, החליט השרת של ישרא להצטרף לשביתות במשק ונעלם...
החלטתי שאי אפשר לפרסם אותו ביום אחר ולקחתי סיכון לשלוח אותו מהבית...
| |
| כינוי:
בת: 64
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
