וּנְתַנֶּה תּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּום. כִּי הוּא נורָא וְאָים

וּבו תִנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ. וְיִכּון בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ. וְתֵשֵׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת:

אני אדם מאוד חילוני במהותי.

מהמקום בו ינקתי את חלב ינקותי ודרך האמונות, הערכים והדעות איתם גדלתי לאורך השנים.

החילוניות הפכה אפילו בזמן מסויים לסוג של דת עבורי, שיש לקדש אותה מעל לכל דבר אחר,

אותה ואת הזכות שלי להיות כזאת.

ובתוך כל האמונה החילונית הזאת, שכחתי והתעלמתי מהדברים האחרים,

הדברים שהם , הם העושים אותנו למה שאנחנו ,

כאן.

המסורת, האמונה הדתית,

הידע.

ההבנה.

ומתוכם לקבל , ללא פחד וללא תחושת איום, את דרכם של אחרים בתוך אותה תבנית של אמונה שבסופו של דבר,

מאחדת את כולנו.

בְּראשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן. וּבְיום צום כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן.

כַּמָּה יַעַבְרוּן. וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן. מִי יִחְיֶה. וּמִי יָמוּת.

מִי בְקִצּו. וּמִי לא בְקִצּו

אני לא נזקקת לאמונה המנחמת שיש לנו זמן מסויים,  לסגור קצוות של דברים שלא עשינו במשך השנה,

שישנו כוח עליון שהוא המחליט מה ואיך דברים יחתכו עד למקום של החיים והמוות עצמם.

ומכאן, שלא הרגשתי מעולם צורך לצום לא כדרך לכפר על עוונות כאלו ואחרים, וגם לא כמשהו המחבר אותי

לדת, למסורת ובכלל, ליחד הכללי שלנו.

אָדָם יְסודו מֵעָפָר. וְסופו לֶעָפָר. בְּנַפְשׁו יָבִיא לַחְמו.

מָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר. כְּחָצִיר יָבֵשׁ. וּכְצִיץ נובֵל. כְּצֵל עובֵר.

וּכְעָנָן כָּלָה. וּכְרוּחַ נושָׁבֶת. וּכְאָבָק פּורֵחַ. וְכַחֲלום יָעוּף:

ויחד עם זאת, היום אני יכולה להבין.

את החיל והרעדה שאנשים מרגישים בתקופה הזאת של השנה,

את הצורך והרצון להגיע נקיים לדף החדש שהשנה החדשה פותחת לנו בכל שנה מחדש

ומאשרת לנו להתחיל דברים מההתחלה ולתת לעצמנו תחושה של

תיקון.

את החיבור בין החילוניות שלי לאמונה הצרופה של העם שלי אני מצליחה למצוא ביום כיפור במנגינה שכתב יאיר רוזנבלום לפיוט "ונתנה תוקף" בביצוע חנוך אלבק חבר קיבוץ בית השיטה, שמצמרר אותי ומעלה דמעות בעיני בכל פעם מחדש, ובחיבור שיש בין המילים הנוראות

ובין הימים הנוראים שהיו, אז, לפני 33 שנים כשהצפירה פילחה את דממת היום בדיוק בשעה 14.00 אחר הצהריים.

שׁופָר גָּדול יִתָּקַע. וְקול דְּמָמָה דַקָּה יִשָּׁמַע.

 וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן. וְחִיל וּרְעָדָה יאחֵזוּן

וְיאמְרוּ הִנֵּה יום הַדִּין. לִפְקד עַל צְבָא מָרום בַּדִּין.

כִּי לא יִזְכּוּ בְעֵינֶיךָ בַּדִּין.

וְכָל בָּאֵי עולָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרון:

שיהיו נא שערי שמיים פתוחים לשמוע כל מי שתפילתו נישאת, חברים יקרים, בדרך של צום או כל דרך אחרת.

וגמר חתימה טובה .